ד"ר רובין נ' פרידמן דוד מס' לקוח: 2350

פסק דין

זוהי תובענה שעניינה החזר חוב כספי.

לטענת התובע, שהינו דודו של הנתבע, במהלך חודש מאי 2008 טרם הגעתו של הנתבע לישראל, הציע הנתבע לתובע לרכוש בעבורו מוצרים שונים בארה"ב. לדבריו, משהביא הנתבע המוצרים יחד עם מוצרים נוספים שלא נתבקשו ע"י התובע, ניסה לברר אצל הנתבע את עלות המוצרים אולם הלה התחמק מתשובה. עוד מוסיף התובע כי השכיר לנתבע חדר בדירתו, השגיח על היאכטה של הנתבע וכן השכיר לו מחסן שברשותו לתקופה של 6 חודשים, והכל בעלות של 14,000 ₪. לטענת התובע, שילם לנתבע בהמחאה סך של 10,000 דולר על מנת לכסות את עלויות המוצרים שהביא הנתבע מארה"ב, תוך שהוא מצפה לכך כי הנתבע ישלם לו בעבור ההפרש שבין עלות המוצרים לבין החוב שחב לו הנתבע בגין השכרת החדר והמחסן והשגחה על היאכטה. לדבריו, הנתבע שילם לו סך של 8,000 דולר, כך שאליבא דתובע הנתבע עודנו חב לו סך של 16,732 ₪ ומכאן תביעתו.

לטענת הנתבע, לא נכרת בינו לבין התובע כל הסכם שכירות ו/או כל הסכם אחר. לדבריו, התובע איפשר לו להתגורר בדירתו כמחווה של רצון טוב, ומעולם לא דובר על הסכם שכירות. לטענתו, התובע השגיח על היאכטה של הנתבע מרצונו הטוב, למרות שהדבר לא נדרש כלל שכן היאכטה עוגנת במרינה מאובטחת עם שערים ואנשי ביטחון. הנתבע מוסיף כי מכר לתובע מוצרים אותם הביא מארה"ב באותו מחיר אשר שילם עבורם, וכי הסך של 10,000 דולר נועד לצורך הפקדת ההמחאה בארה"ב והעברת הסכום במזומן חזרה לתובע. עוד טוען הנתבע כי השיב סך זה של 10,000 דולר במזומן לתובע בקיזוז עלות המוצרים אותם רכש עבור התובע בסך של כ-1,245 דולר. לבסוף טוען הנתבע כי מספר חפצים אישיים שלו נמצאים ברשות התובע, וכי התובע מסרב להשיבם. נוכח האמור לעיל, מבקש הנתבע לדחות את התובענה כנגדו.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי במסמכים שבתיק, מצאתי כי התובע לא הרים את הנטל המוטל עליו להוכיח תביעתו. כידוע, המוציא מחברו עליו הראיה, ואילו התובע שבפניי לא צירף לתביעתו כל מסמך ו/או ראייה אחרת שיכול והיה בהם כדי לתמוך בטענותיו, ובכלל זה לא צירף כל הסכם שכירות בינו לבין הנתבע, או כל ראייה אחרת לקיומו של הסכם כזה או לקיומו של חוב כלשהו מצד הנתבע כלפיו. התובע אמנם צירף אסמכתא המעידה על העברת סך של 10,000 דולר לנתבע, אולם אין באסמכתא זו כדי להעיד על תכלית התשלום. על פניו נראית תובענה זו כסכסוך משפחתי אשר מצא דרכו לערכאה זו, ואולם משלא נתמכת התובענה ולו בראשית ראייה אין בידי לקבלה.

לפיכך הנני מורה על דחיית התובענה בפן המשפטי, ולפנים משורת הדין ללא צו להוצאות.

יחד עם זאת, לפנים משורת הדין ולאור הסכמתו של הנתבע בסיכומיו לשלם לתובע סך של 391.23 דולר, הנני מורה כי הנתבע ישלם לתובע סך של 1338 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל, וזאת תוך 30 יום.

בנוסף, הנני מורה כי ככל שיש ברשותו של התובע חפצים אישיים של הנתבע, ישיבם לנתבע תוך 30 יום.

המזכירות תשלח העתק מפסק הדין לצדדים.

ניתן היום, י"ח תמוז תשע"א, 20 יולי 2011, בהעדר הצדדים.